• דניאל זריהן דניאל זריהן
  • 19-04-2017
  • 1191 צפיות
  • אין תגובות

הנגשת אתר תורמת לקידום בגוגל

החוק להנגשת אתרי אינטרנט שנכנס לתוקף בפועל בספטמבר 2016 מחייב את בעלי האתרים המספקים שירותים לציבור (ובגלל זאת כל האתרים שנועדו למטרות רווח) להנגיש את האתר שלהם לציבור על מנת להימנע מסנקציות כמו תביעות בסך של עשרות אלפי שקלים.

למרות שלא תמיד מדובר במלאכה קלה ולפעמיים יש צורך לשנות את האתר הקיים מן הייסוד, החדשות הטובות הן שהנגשת האתר יכולה לתרום מאוד לקידום שלו בגוגל. הסיבה העיקרית לכך היא שכיום גוגל בודק לא רק עד כמה האתר עונה על הצרכים של הגולש מבחינת המידע שהוא מספק לו, אלא גם עד כמה האתר נוח ומאורגן היטב. לכן, אין פלא שקיימת חפיפה רבה בין דרישות החוק לבין הרצונות של גוגל להצגת אתרים איכותיים.

המשתמש הממוצע לא ידע אם אתר נגיש או לא, מן הסתם, אבל ללא ספק פעולות הנגשה עולות בקנה אחד עם האינטרסים של ה-SEO (קידום אתרים אורגני) ולכן מועילות למקדם האתרים וכן לבעל האתר.

במקרה של לקוחה שלא נציין את אתרה או שמה המלא, בוצעה עבודת נגישות בחודש ינואר על ידי הצוות של Accessibly, כמובן שהמשכנו לקדם את האתר בצורה מלאה אך ניתן לראות שיפור משמעותי בזינוק של האתר במילות מפתח עם תחרות גבוהה. מה שמוכיח שעבודת קידום יכולה

  1. לתרום בוודאות לקידום האתר במנועי החיפוש
  2. להוות ייתרון במקומות תחרותיים בצמרת החיפוש, שכן גוגל נוטה להציג את האתרים הרלוונטיים ביותר לגולשיו, אתר נגיש באופן טבעי מותאם ליותר גולשים, בשל כך יש לו ייתרון משמעותי על פני אתרים אחרים שלא הנגישו את אתרם.

דוגמאות לאיך הנגשת אתר מסייעת לקידום אתר

אלטרנטיביות טקסטואליות למדיה

אנשים בעלי קשיים ראייה או שמיעה אינם יכולים להשתמש במדיה כמו תמונות או סרטונים ולהפיק מהם את המיטב בלי עזרים כמו למשל טקסט נלווה או כתוביות. למרות שגוגל בהחלט משתפר בכך, גם הוא עדיין לא יכול לדעת בצורה מושלמת מה מתחבא בכל פריט מדיה. לכן, הוא יכול להיעזר באלטרנטיביות טקסטואליות על מנת להבין טוב יותר במה עוסק הדף בו מוטמעת המדיה ובהתאם לכך להציג אותו עבור החיפושים הרלוונטיים. בנוסף לכך, התיאורים האלו יכולים לגרום לכך שהמדיה תופיע במקום בולט יותר בחיפוש של גוגל כמו למשל במקום המיועד לתמונות או בחיפוש הספציפי לתמונות ווידאו (החיפוש הוורטיקלי).

שליטה בגודל הגופן וניגודיות

גוגל שיפר מאוד את היכולת שלו לקרוא את האתר בצורה ויזואלית. כלומר, הוא יכול להעריך מהו המבנה הכללי של האתר וכיצד כל האלמנטים בו מתיישבים אחד עם השני. המשמעות היא שאם נבנה אתר שבו הגולש יכול לבחור את גודל הגופן או שהאתר מתאים את עצמו אוטומטית לרזולוציה של המשתמש (כמו בטלפונים סלולאריים), לא נצטרך ליצור כמה גרסאות של אותו האתר או להתעסק יותר מדי עם העיצוב שלו כל פעם שאנחנו מעלים תוכן חדש, מה שיקל עלינו מאוד לקדם אותו בגוגל.
למרות שאין הוכחה לכך שגוגל בוחן גם את הצבעים של האתר, מבחינה טכנית הוא יכול לבצע זאת בדיוק כמו התוכנות האוטומטיות שבודקות עד כמה הניגודיות מתאימה לעיוורי צבעים (מעבר לכך, ניגודיות טובה תעייף פחות את הגולשים ותאפשר להם להישאר בו זמן רב יותר).

כותרות, קישורים וכו'

גם ברמת הנגישות הנמוכה ביותר (החוק דורש את הרמה הבינונית – AA), אנחנו נדרשים ליצור קישורים וכותרות בעלי משמעות (החוק מתייחס לכל סוגי הכותרות, הן כותרת הדף והן כותרות פנימיות). כל מי שאי פעם התעסק קצת עם קידום בגוגל, יודע שאחד העקרונות הבסיסיים ביותר הוא ליצור כותרות וקישורים עם מילות מפתח רלוונטיות לדף. מילים אלו מספקות לגולש ולגוגל תיאור קצר של מה שיופיע מתחת לכותרת או לחילופין, במלה עוסק הדף או האתר החיצוני שהקישור מוביל אליו.

סימון מתאים לשפה

סימון מתאים לשפה משפיע בעיקר על קוראי טקסט שאמורים לקרוא את הטקסט בשפה ובמבטא הנכונים. למרות שהתקן דורש התאמה גם לביטויים ופסקאות ספציפיות (לדוגמה, המילה פריס מבוטאת בצרפתית בלי הסמך בסוף), מסתבר שגוגל מאפשר לציין רק שפה אחת לכל דף או אתר. גוגל משתמש במידע הזה על מנת להתאים את האתר לגרסאות השונות שלו מסביב לעולם, ולכן מילוי אחר כל דרישות התקן יכול רק לעזור לנו.

מבנה

אתר נגיש חייב להיות בעל מבנה עקבי. כלומר, כל התפריטים הקבועים צריכים להיות בדיוק באותו מקום ולקשר בדיוק לאותם מקומות בלי קשר לעמוד בו הם נמצאים. בניגוד לעבר, היום קל מאוד ליישם את הפונקציה הזו מכיוון שרוב האתרים בנויים על גבי מערכת ניהול תוכן שמחלקת את האתר לחלקים שונים, חלקם קבועים וחלקם משתנים.
גוגל מצדו בוחן את מבנה האתר על מנת שיוכל להציג בדיוק את העמוד הנכון לכל שאילתה של המשתמש. לכן, אתר שלא מאורגן בצורה מספיק טובה, עלול לסבול מכך שהגולשים יגיעו לעמודים הלא נכונים מגוגל, מה שיקטין באופן משמעותי את שביעות הרצון שלהם ואת פוטנציאל הרווח של האתר.

ריענון אוטומטי, חלונות קופצים וכו'

חוק הנגישות דורש מאתרים למנוע ככל שניתן את השימוש בחלונות קופצים או ריענון אוטומטי (בדרך כלל על מנת להציג עוד סט של פרסומות לגולש). וממש כמו שהרוב הגולשים לא מרוצים מהשימוש בטכניקות האלו, גם גוגל מנסה בדרכו שלו לצמצם את התופעה. לדוגמה, אתר שבו יש הרבה פרסומות בחלק העליון של הדף עשוי לסבול מירידה בדירוגים, ואם האתר מקפיץ חלון קופץ ישירות לאחר שנוחתים ממנו בגוגל, הוא גם עשוי לזכות לגורל דומה…
לכן, אם האתר שלכם מתבסס על פרסומות, תכניות שותפים או קמפיינים ממומנים בצורת עמודי נחיתה, מוטב שתשלבו את החומרים הפרסומיים בתוך הדף ולא בתור חלונות קופצים או כאשר עוברים מעמוד לעמוד. לדוגמה, אפשר להשתמש בגוגל אדסנס, מערכת הפרסום של גוגל או בתוכן ממומן דרך מערכת כמו טאבולה או אאוטבריין. כל המערכות האלו מציינות באופן ברור שמדובר בתוכן מסחרי ולכן הן לא יבלבלו את הגולש גם אם הוא לא רואה את הדף בצורה ויזואלית.


אקססיבלי 2017
© כל הזכויות שמורות


הצטרפו להצלחה של אקססיבלי


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *